Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 58a
קוּבְיוּסְטוּס — הִגִּיעוֹ. מַאי אִיכָּא — לִסְטִים מְזוּיָּין אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת, הָנְהוּ קָלָא אִית לְהוּ.
Traduction
a gambler [kuvyustus], it has come to him, meaning that the seller has caught the buyer in a binding transaction, and he cannot annul the sale due to this kind of defect, as these characteristics are common in slaves. What is the halakha if it was discovered that the slave was an armed bandit or that the king had signed his death warrant, and there is a danger that the government will catch him and execute him? These are serious and uncommon defects that in principle could invalidate a sale. However, these defects generate publicity. In such unusual and severe circumstances, everyone is aware of them. Therefore, it is assumed that the buyer knew about them as well and nevertheless acquiesced to buy the slave. Consequently, there is no reason to revoke the sale of a slave.
Rachi non traduit
קוביוסטוס. גונב נפשות:
הגיעו. ללוקח ואין המקח בטל וברייתא היא בב''ב בהמוכר פירות המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו שסתמן גנבים הן:
לסטים מזויין. אין דרכו בכך:
מוכתב למלכות. חטא למלכות עד שצוה לגזור עליו שיהרגנו כל מוצאו:
קלא אית להו. וסבר וקביל:
Tossefoth non traduit
קוביוסטוס. פירש בקונטרס גונב נפשות ולא משמע הכי בפרק קמא דבכורות (דף ה. ושם) דקא אמר ליה קיסר לרבן גמליאל משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או שאינו בקי בחשבונות היה והתם אממון קאי דאשאילה ראשונה דבכללן של לוים אתה מוצא כו' כבר השיבו ועוד דהגיעו מפרש בקונטרס דרובם הכי איתנהו ואין נראה שיהיו רוב העבדים גונבי נפשות ונראה כפירוש רבינו חננאל דמפרש קוביוסטוס משחק בקוביא והא דאמרי' (חולין דף צא:) ויאמר שלחני כי עלה השחר אמר ליה יעקב וכי גנב אתה או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר לפירוש הקונטרס אתי שפיר ולפירוש רבינו חננאל נמי י''ל שדרך משחקין בקוביא שנושין בהן ודרכן להטמין מבני אדם:

הנהו קלא אית להו. פירש בקונטרס וסבר וקביל וקשה לר''ת דבריש המוכר פירות (ב''ב דף צב:
ושם) אמר בהדיא ליסטים מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך ועוד אמרינן בפרק האומנין (ב''מ דף פ. ושם) שפחה זו שוטה היא נכפית היא כו' הרי זה מקח טעות אם כן בהנך מומי ניחוש לסימפון ומפר''ת קלא אית להו ולא שכיחי ולא חיישינן בהו לסימפון כיון דלא שכיחי והנהו נמי דפרק האומנין לא שכיחי והא דאמרינן בפרק המגרש (גיטין דף פו. ושם) דאתקין רב יהודה בשטרא דעבדי עבדא דנן מוצדק לעבדות ופטיר ועטיר מן ערורי מלכא ומלכתא לא משום שהיה צריך להתנות כדפי' דבסתמא נמי הוי מקח טעות אלא משום שופרא דשטרא ורבינו אליהו היה מקיים פירוש הקונטרס דהיכא דקיבל המוכר מעות אמרי' מדלא בדק הלוקח קודם נתינת מעות הני מומין דאית להו קלא א''כ סבר וקיבל והא דאומר לו הרי שלך לפניך מיירי קודם שנתן הלוקח מעות וקצת משמע כן בפרק המוכר פירות (ב''ב דף צב:) דפריך [שם הגיעו לאו משום דרובא הכי איתנהו וש''מ דאזלינן בתר רובא ומאי פריך דלמא] המוציא מחבירו עליו הראיה אלמא מיירי שהלוקח מוחזק:
מִכְּדִי, בֵּין לְמָר וּבֵין לְמָר לָא אָכְלָה, מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ קִבֵּל, מָסַר, וְהָלַךְ.
Traduction
The Gemara asks: After all, according to this Sage, Ulla, and according to that Sage, Rav Shmuel bar Rav Yehuda, she may not partake of teruma, so what is the difference between them? The Gemara answers: The practical difference between them is in cases where he accepted, or he transferred or went. If the husband explicitly accepted her blemishes, there is no concern with regard to abrogation, but there is still a concern that she will give her family members teruma wine. Conversely, if the father transferred his daughter to the agents of the husband and entrusted her to their care, or if the father’s own agents went with the girl and the agents of the husband, there is no longer concern that she might give her family members teruma, as she is not with them, but there is still a concern about abrogation.
Rachi non traduit
קבל מסר והלך. קיבל עליו בעל את המומין לסימפון ליכא למיחש לשמא תשקה לאחיה ולאחותה איכא למיחש:
מסר. האב לשלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל ליכא למיחש שמא תשקה לאחיה ולאחותה דהא ליתנהו גבה ואיכא למיחש לסימפון:
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: נוֹתְנִין לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה וְכוּ'. אָמַר אַבָּיֵי: מַחְלוֹקֶת בְּבַת כֹּהֵן לְכֹהֵן, אֲבָל בְּבַת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן — דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חוּלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה.
Traduction
§ The mishna states that there is a dispute with regard to how a priest must provide for the sustenance of his betrothed once the appointed time for the marriage arrives. Rabbi Tarfon says: He may give her everything from teruma. Rabbi Akiva says: He must give her half non-sacred food and half may be teruma. Abaye said: This dispute is referring to a daughter of a priest betrothed to a priest. But with regard to an Israelite woman who was betrothed to a priest, all agree that he must give her half non-sacred food and half may be teruma. A priest’s daughter is familiar with the halakhot of teruma and knows how to handle it when she is ritually impure, but when an Israelite woman is not yet familiar with these procedures, there is concern that she might defile the teruma. Consequently, she is given some non-sacred food to use as well.
Rachi non traduit
בת כהן בקיאה היא בשמירת תרומה ולמוכרה בימי טומאתה. בת ישראל אינה בקיאה בכך:
וְאָמַר אַבָּיֵי: מַחְלוֹקֶת בַּאֲרוּסָה, אֲבָל בִּנְשׂוּאָה — דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חוּלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה.
Traduction
And Abaye also said that this dispute is referring only to a betrothed woman whose wedding date has arrived, but with regard to a married woman, all agree that her husband must give her half of her needs from non-sacred food and half may be teruma, as it is not appropriate for his wife to have to go to the trouble of selling teruma in order to obtain non-sacred food.
Rachi non traduit
בארוסה. ובת כהן דהואיל והיא בבית אביה טרח אביה למכור תרומה בחולין לימי טומאה לפי שהוא רגיל בכך:
אבל בנשואה. שנותן לה בעלה מזונות בביתה כגון משרה אשתו על ידי שליש דתנן במתניתין (לקמן כתובות דף סד:):
מחצה חולין. לפי שכל כבודה בת מלך פנימה ואביה ואחיה אינן אצלה שיתעסקו בצרכיה:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: נוֹתְנִין לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֶחֱצָה חוּלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּבַת כֹּהֵן לְכֹהֵן, אֲבָל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן — דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חוּלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בַּאֲרוּסָה, אֲבָל בִּנְשׂוּאָה — דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חוּלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה.
Traduction
This is also taught in a baraita: Rabbi Tarfon says: He may give her everything from teruma, and Rabbi Akiva says: Half must be non-sacred food and half may be teruma. In what case is this statement said? With regard to a daughter of a priest betrothed to a priest. But with regard to an Israelite woman betrothed to a priest, all agree that she gets half non-sacred food and half may be teruma. In what case is this statement said? With regard to a betrothed woman, but with regard to a married woman, all agree that he must give half non-sacred food and half may be teruma.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: נוֹתְנִין לָהּ שְׁתֵּי יָדוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וְאַחַת שֶׁל חוּלִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נוֹתֵן לָהּ הַכֹּל תְּרוּמָה, וְהִיא מוֹכֶרֶת וְלוֹקַחַת בַּדָּמִים חוּלִּין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּזְכְּרָה תְּרוּמָה — נוֹתְנִין לָהּ כִּפְלַיִם בְּחוּלִּין.
Traduction
Rabbi Yehuda ben Beteira says: He need not give half and half, but rather he may give her two parts teruma and one part non-sacred food. Rabbi Yehuda says: He may give her all of it in teruma, but as the value of teruma is lower than that of non-sacred food, the amount must suffice so that when she sells teruma during the days when she is ritually impure, she can buy a sufficient quantity of non-sacred food with the money. Rabban Shimon ben Gamliel says: Wherever teruma is mentioned, he must give her double the amount that she would receive of non-sacred food, so that she will not have difficulty locating buyers for her teruma. Teruma is less popular and its price is significantly lower, since its use is restricted. But if she receives a large amount of teruma, she will be able to sell it at an even lower price and locate a buyer more easily.
Rachi non traduit
רבי יהודה אומר נותנין לה הכל תרומה כו'. בין רבי יהודה לרבי טרפון איכא דאילו ר' טרפון סבר נותנין לה תרומה כדי מזונותיה ואע''פ שאם צריכה לחולין ובאה למכור תרומה אין דמי תרומה מגיעין ליקח בהן חולין שהרי יקרים הם מן התרומה שהכל קופצים עליהן ולרבי יהודה נותנין לה תרומה כשיעור שאם באת ליקח מחצה חולין לא תפחות מן דמי מחצית חולין אבל טורח מכירה מוטל עליה למכור לתתה תחת חולין:
נותנין לה תרומה כפלים בחולין. קסבר לא מטרחינן לה למוכרה בשוייה אלא נותן לה תרומה הרבה כדי שתתננה בזול ותמצא לוקחין הרבה:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ טִירְחָא.
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between the opinions of Rabbi Yehuda and Rabban Shimon ben Gamliel? The Gemara answers: The practical difference between them is with regard to effort. According to Rabbi Yehuda, she must make an effort to find buyers who will provide her with enough non-sacred food for her needs, and consequently, according to him the husband must provide an amount of teruma that is equal in value to the amount of non-sacred food to which she is entitled. In contrast, Rabban Shimon ben Gamliel adds additional teruma to her allotment beyond this amount, so that she will not be forced to go to as much trouble to sell it.
Rachi non traduit
איכא בינייהו טירחא. בין רבי יהודה לרבן שמעון:
הַיָּבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל בִּתְרוּמָה. מַאי טַעְמָא? ''קִנְיַן כַּסְפּוֹ'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי קִנְיָן דְּאָחִיו הוּא.
Traduction
§ The mishna states that a yavam does not enable the yevama to partake of teruma. The Gemara asks: What is the reason for this? The Merciful One states in the Torah: ''The acquisition of his money'' (Leviticus 22:11) may partake of teruma, but this woman is his brother’s acquisition and not his, since a yavam does not complete his marriage to the yevama until he consummates the marriage.
Rachi non traduit
והאי קנין אחיו הוא. וכי מיית ליה פקע ליה קנינו אבל כנסה הרי היא אשתו לכל דבר והכתוב קראה אשתו דכתיב (דברים כה) ולקחה לו לאשה דקנייה בביאה וכי היכי דקידושי ביאה מאכילין בארוסה דאיתקיש הוויות להדדי כך מאכילין ביבמה:
עָשְׂתָה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּפְנֵי הַבַּעַל. הַשְׁתָּא בִּפְנֵי הַבַּעַל אָמְרַתְּ לָא, בִּפְנֵי הַיָּבָם מִיבַּעְיָא?! ''זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ'' קָתָנֵי.
Traduction
§ The mishna said that if she completed six months from the time of the request for marriage under the aegis of the husband and another six months under the aegis of the yavam, she may not partake of teruma. It then says that this is also true if she completed most of the year under the aegis of the husband, and then it says that this is also true if she completed most of the time under the aegis of the yavam. The Gemara asks: Now that you say that if she completed most of the time under the aegis of the husband this does not enable her to partake of teruma, is it necessary to say that the same is true if she spent most of the time under the aegis of the yavam? The Gemara answers: The tanna teaches the mishna employing the style: This, and it is unnecessary to say that, meaning that the cases are organized from the less obvious to the more obvious.
Rachi non traduit
השתא בפני הבעל. חוץ מיום אחד אמרת לא אכלה כולם בפני היבם דעל ידו אין לה לאכול דלאו קנינו היא מיבעיא ליה למימר דלא אכלה:
Tossefoth non traduit
השתא בפני הבעל אמרת לא בפני היבם מיבעיא. ה''ג [לא] זו אף זו קתני לא מיבעיא ששה חדשים בפני הבעל וששה בפני היבם דלא אכלה אלא אפילו כולם בפני הבעל חוץ מיום אחד לא אכלה וכן מוכיח בירושלמי דמפרש כולה מתניתין [בלא] זו אף זו:
זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה כּוּ'. מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: מִשּׁוּם סִימְפּוֹן.
Traduction
§ The mishna states that this ruling, that a woman betrothed to a priest may partake of teruma while she is still in her father’s house if the time for her wedding has arrived, is according to the initial version of the mishna. But that according to the final version, she may not partake of teruma until she has actually entered the wedding canopy. The Gemara asks: What is the reason for this later ruling? Ulla said, and some say that Rav Shmuel bar Yehuda said, that it is due to concern about abrogation, as the woman may have some blemish that will cause the annulment of the marriage, and it will then be clear that she consumed teruma unlawfully.
בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, קַמַּיְיתָא שֶׁמָּא יִמְזְגוּ לָהּ כּוֹס בְּבֵית אָבִיהָ, וּבָתְרָיְיתָא מִשּׁוּם סִימְפּוֹן.
Traduction
The Gemara comments: Granted, according to the opinion of Ulla, the first ruling that the Sages taught in the initial version of the mishna, namely that she may not partake of teruma in her father’s house immediately after betrothal, is because Ulla was concerned lest someone pour her a cup of teruma wine while she would be in her father’s house. And the latter ruling, that she may not partake of teruma until she actually enters the wedding canopy, even after the time for marriage arrives, is due to concern about abrogation. Consequently, there are two different reasons for the two different rulings.
Rachi non traduit
קמייתא. משנה ראשונה שאוסרת משעת אירוסין שהתורה התירתה והם גזרו עד שיגיע זמן לא גזור מפני סימפון אלא שמא תשקה הלכך משנתחייב לזונה דמייחד לה דוכתא וליכא למיחש לשמא תשקה שריוה:
ובתרייתא. משנה אחרונה שחזרו וגזרו עד שתכנס לחופה חשו לסימפון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source